יום ראשון, 27 בדצמבר 2015

בדים אהובים - כשקיעת השמש

לקחתי שבועיים הפסקה מהבלוג ונהניתי מאוד מכל התלונות שלכן כתוצאה מכך! 

עכשיו אני חוזרת ופותחת פינה שלישית בחדר הטלאים הוירטואלי שלנו, בה אציג מידי פעם בד שמוצא חן בעיני במיוחד. אמנם גן התפירה לא עבר אליי חזק מאמא, אבל יש לי הרבה הערכה כלפי האסתטיקה של בדים רבים שמגיעים אלינו לסטודיו. זהו ענף של אומנות שלדעתי מעטים מקדישים לו באמת מחשבה, זה לא עד כדי כך פשוט לעצב בד שאנשים ירצו להשתמש בו.

כולנו יודעים שהבדים הכי אהובים על אמא שלי הם בדרך כלל באטיקים, אבל הטעם שלי לעיתים קרובות הולך למקומות אחרים לגמרי. כשראיתי את הבד הזה באתר ממנו אנחנו מזמינות בדים, התחננתי שנוסיף אותו למשלוח הקרוב...

B039 בקטלוג שלנו להזמנות
שקיעת השמש היא אחת מתופעות הטבע הכי אהובות עליי בעולם היפיפה שלנו, כשהשמיים עצמם נהיית יצירת מופת. הבד הזה מצליח לתפוס רגע שמיימי מרגש, וכל כך שמחתי לראות שהתלמידות של הסטודיו מתחילות להכניס אותו לעבודות שלהן...

דוגמה מתוך סדנת Quilted Symphony

יום ראשון, 6 בדצמבר 2015

פינת פינות העבודה - מסורת עם נגיעה מודרנית

ברוכות הבאות לעוד מהדורה של "פינת פינות העבודה" בסטודיו לאמנות טלאים של דנית רופא!
בזמן שאני יושבת כאן ומנסה להתעלם מניחוח הסופגניות שלאט לאט ממלא את האוויר לקראת הנר הראשון של חנוכה, הרשו לי להציג בפניכן את שלושת האמניות הנבחרות להיום.

ראשונה זו רחל, אחת האמניות שאני אישית תמיד נהנית מהבחירות הצבעוניות שלה. אמנם היא לא עובדת עם גוונים קונטרסטיים כמו שאני הכי אוהבת, אבל היא תמיד יודעת לייצר הרמוניות צבעוניות שמייצרות אצלי תחושת רוגע כשאני מסתכלת עליהן. 
בצילום הזה נהניתי מהרמזים הכבדים לעבודה עצמה, בין הבדים שהשתמשה בהם, לשרטוט של הפרח, אותו אפשר כבר לראות כמעט עשוי בדוגמה למטה, למספריים שהשתמשה בהם כדי להכין את האפליקציה. לא קל להצליח להכניס כל כך הרבה אינפורמציה לתמונת תקריב מסוג כזה, ושוב אני מזכירה שאני לא מזיזה או ממקמת שום דבר שאני מצלמת בפינות העבודה הללו!


הבאה בתור זו נורית, עוד חברה ותיקה של הסטודיו עם הרבה מאוד שמיכות ילדים ויצירות אמנות מאחוריה. לאחר פרויקט קשה במיוחד של שמיכת כריות לתינוק שנולד לא מזמן, היא החליטה לבוא באותו היום עם משימה נוחה יותר, בקתת קורות מסורתית ותחושת הנחמה שהיא מביאה איתה. פינת העבודה שלה עניינה אותי כי היא נראתה כאילו הייתה במקור עמוסה בבדים וכלי עבודה, ואז נורית הייתה צריכה פתאום שטח פנוי והחליטה להדוף את הכל בלי דין וחשבון למעין "רכס הרים" מסביב לבלוק הקטן והיפה הזה.


והתופעה האחרונה שלנו להיום זו פינת העבודה של ארנה, בפגישה הראשונה של סדרת מפגשי Dear Jane, תלמידה למופת עם מחברת הוראות ופסים חתוכים ומסודרים פלס! זו עבודה שעוד תקח לה הרבה זמן לסיים, כיוון שמדובר בעשרות בלוקים קטנים, כל אחד ואחד מהם שונה משכנו, אבל אם הסדר והשיטתיות שאנו רואים כאן יכולים להוות עדות, אני סבורה שהיא לא תסתבך עם זה יותר מידי. 


כשבחרתי די באקראיות את שלושת אמניות הטלאים הללו, לא ממש הבחנתי במכנה המשותף ביניהן. אך כאשר ממש התחלתי לכתוב את הדברים הללו ולהתבונן יותר לעומק בתמונות, שמתי לב ששלושתן עובדות על טכניקת טלאים שבמקורה היא מסורתית, ועם זאת כל אחת בדרכה שלה מעניקה לעבודתה טוויסט מודרני; אם זה בבחירה צבעונית, במיקום אלמנטים אחד על השני או פשוט בשיטת העבודה מאחורי הטלאים עצמם. ואם באמת הייתי רוצה לאנוס את הנושא הזה, הייתי יכולה גם לבצע כאן אנלוגיה בין עבודות הטלאים הללו וחג החנוכה, שהרי אנחנו חוגגים בימינו מסורת עתיקה מאוד באמצעים מודרניים לחלוטין. אבל אני חושבת שכבר הבנתם אותי.

שיהיה לכולנו חג שמח!

אשמח לתגובות!

לחצו על קישור "תגובות" למעלה ע"מ לקבל חלון כתיבה
שימו לב לסמן - הגב כ: "אנונימי" או "שם/כתובת אתר" לפני לחיצה על "פרסם"