אומר לכן בכנות, הסבלנות שלי לעשייה מהסוג הספציפי עליו מדובר בבלוג הזה היא מאוד מאוד לוקה בחסר. עם זאת, פעם בירח כחול קורה שגם אני ניגשת למכונת התפירה ועוסקת בטלאים בכבודי ובעצמי. אולי זה הידע שלחכות לכל שאמא שלי תתפנה לכל אחד מהפרויקטים שעולים בדעתי, ידרוש אפילו מידה רבה יותר של סבלנות. או שאולי זה כשבד אחד מסויים מגיע לסטודיו שפשוט "מביא לי את המוזה".
בכל אופן, במחשבה שבחודשים הקרובים אני מקווה לעבור דירה עם בן זוגי וחתולתי השמנמנה, עלה בי החשק להכין לנו מפיות אוכל (place mats) שיהיו לנו בביתנו החדש בבוא העת. נקווה שיחזיק לי החשק עד שזה יהיה גמור!
 |
| ה"טופ" הגמור של המפית הראשונה |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה